1. |
BeLo LeGalot - בלא לגלות
04:49
|
|||
בלא לגלות אותות של בהילות אני הולך
איני מביט אחורנית
כמי שמסתובב בשוק הירקות והפירות
ומתעכב מול כל דוכן
מדוע אני מתנהג כך? האמנם
מבקשים את נפשי?
אני מבקש את נפשי
וככה לחצות את כל צמתי ההחמצות
לאסוף אותן אלי, אחת אחת, עם הכבודה הנכבדה הזאת
לנסוע את המזבלה
|
||||
2. |
|
|||
מחלת ים קשה
טיפות לעיניים ויוד
רוב מה שמרכיב את החלל הוא ריק
רוב מה שמרכיב את הריק הוא חומר
|
||||
3. |
|
|||
דרגש על כסא
מאוזן
נוטף עשב ומסיח דעת
כולא דמות רטובה בתוך מעיל ישן
שמונח על מדף
חבילת נתז
שואלת
מה בנוגע לטיפות?
הסרת מתח מחוט שעווה
משעול דמים
זה הביטוי
הלא כה מדויק למעשה שהיה
בכוונתי לציין
|
||||
4. |
Bdixa - בדיחה
04:32
|
|
||
כּמוֹ אַמְבּוּלַנְס טָעוּן גּוּפוּ שֶל אִישׁ יָגֵעַ
דּוֹהֵר אַדְרֶנָּלִין בְּתוֹךְ דָמוֹ הֶחָם.
אִם לֹא נִגְמֹר מִיָּד אֲנִי עוֹד אֶשְׁתַּגֵּע.
מַמָּשׁ מוּזָר אֵיךְ אִישׁ עִוֵּר כָּלְכָּךְ קוֹלֵעַ
אֶל עַפְעַפֵּי-הַשַּׁחַר חֲתִיכוֹת פֶּחָם.
מַמָּשׁ מוּזָר אֵיךְ אִישׁ חֵרֵשׁ כָּלְכָּךְ שׁוֹמֵעַ
אֶת צְעַדֵי הָרוּחַ הַנֶּחְנָק בָּחוּץ.
מֵילָא, כְּבָרָאִינוּ אֵיךְ בַּרְזֶל דּוֹמֵעַ,
אֲפִלּוּ אֵיךְ מִפֶּצַּע מַתְקִינִים קָֹמֵעַ, -
אֲבָל כָּזֶה? (דָמּוֹ הֶחָם חָדָלָּרוּץ).
הָאִישׁ כְּבָר מֵת. אוּלַי בְּדִיחָה קְצָת לֹא מֻצְלַחַת
הִיא לְהַסְפִּיד אוֹתוֹ, וְעוֹד בַּחֲרוּזִים.
אוּלַי קְצָת מְשֻנֶּה לִשְׁטֹף אֶת הַצַּלַּחַת
שֶׁלֹּא אָכַל מִמֶּנָּה, וְאֶת הַמִּקְלַחַת
שֶׁלֹּא נִרְטַב תַּחְתֶּיהָ לְקַרְצֵף בְּנַחַת.
סוֹפְסוֹף מָה אֲשֵׁמִים בְּכָלְזֶה הַבְּרָזִים?
אֲבָל אִם כְּבָר עוֹשִׂים חִשׁוּב שֶׁל מַה יֵּצֵא פֹּה,
אֲבָל אִם כְּבָר כּוֹפְרִים בַּשִּׁיר הַזֶּה בִּפְרָט
אוּלַי כְּדַאי לִזְכֹּר כַּמָּה קְרַעִים שֶׁל סֵפֶר
בְּתוֹךְ חָצֵר אַחַת שֶׁמֵּי-שׁוֹפְכִין מוּצֶפֶת, -
וְזֶה בְּעֶצֶם כָּל אֲשֶׁר שָׂרַד.
כִּמְעַט כְּמוֹ שְׁנֵי פְּקִידִים שֶׁמֵּתוּ בַּמִּשְׁרָד
|
||||
5. |
Sebastian - סבאסטיאן
04:46
|
|
||
על סבאסטיאן
שלא היה ולא נברא
גם לא צורה
סבאסטיאן זה
מחלה ענוגה בחום
ומרחמת
רציתי להקים על שמו
משהו שיגשים סבאסטיאן
משהו כמו
בית יורי בקשת
שמחרכיו רואים עיר ורודה
אבל לחשוב על ההתחלה
כשהכל צבוע והבטון מלוקק
והפרוספקטים
היום חזרתי מעיר אחרת
שתמיד היה קורה לי בה סבאסטיאן
ולא קרה לי היום
אני יודעת על זה
יותר ממה שאני מרגישה
אני יודעת גם שספל החרסינה הנפלא שלי
נשבר ולא הרימותי את שבריו
אם הייתי משתגעת הייתי בונה
אלפי כרכרונות קטיפה ובכל אחת
הייתי שמה שבריר מאותה חרסינה
בינתיים אני הוזה
על האגמים והחיות הנדירות
ועל מנהיג המוסטנגים שבקרבתו
אפשר שוב סבאסטיאן
|
||||
6. |
|
|||
פרצה מתקדמת דרך חזית הבית
הבהרות לשם העניין
דורס נוחת על סייעת בגן ילדים
הנתינות גומעת בחן
דרך של אבנים
את היעד את היעד
אל עבר המקלחת
בחירת לב קורסת דרך השתקפות
פרווה על אדן חלון
ניתן לו להכנס בעד תריסים
בעד כל המשכות
או מסרב לתת לזה את תשומת הלב הראויה
כאשר חלוץ בבית משפט
לוחש לך באוזן את גזר הדין הלוחץ הזה
אם לא נוותר על שלום
אם לא נוותר גם הלילה
מפני הדלקת הזאת הפוקעת מרוב
האחידות הקורקטית של מפלס כנרת
|
||||
7. |
Mevukash - מבוקש
06:28
|
|
||
מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
|
||||
8. |
Pisat Or - פיסת אור
04:51
|
|
||
על אחת כמו זאת
אפשר היה פעם
לנסח תגרה
היא רוח
פניה מתחלפים לאט
כעת כמוסות רוקדות
על שברי איש שהיה פעם משפט
|
||||
9. |
Lo - לא
02:52
|
|
||
לא טסה יותר
בנפש מלחיתה
כדי להיפרם
אל אפלת שערך
אותו ניחוח אדוניס
ודרמפון
לתוכו רוקנתי נשימה
אחר נשימה
את נפשי וראשי
פרח אז לשמים
כבלון הליום שנשמט
מידו של ילד
|
||||
10. |
HaAin - האין
03:18
|
|
||
מתנקזת בין ידיים
עדויית אישון ועין
והאין מתנפח והזין מתמתח
על גבולה של המחצלת
מכוסה אבק ותכלת וסגול
כמו בשמים
לא שחור אך
רק בינתיים
והצל בסוף מגיע לא יציב אך לא פגיע
אם תרצה יהיה לה ילד
אם תרצה יקיש בדלת
וזרי קוצים ישלוף לה
נעצים קטומים מצלע
תתנפץ אז לכל עבר
תתפזר על כל החדר
והוא לא יספיק לבלוע
לא יכיל את מכאוביה
והצל בסוף מגיע לא יציב אך לא פגיע
וימסו קיריו לאין
והתכלת כמו העין
אישונה יחדל לצמוח
היא תיזל
תשמח לשמוע
|
||||
11. |
CaOhavim - כאוהבים
04:09
|
|
||
כאוהבים אשר חנכו ביתם בזיונים
בכל פינה, פראות
מוטחת בכתלים, בשיש, תפוסה במגרות
מטבח,
בכיתי גם אני את תל אביב:
מליחות זו לא תסור
מעם הפיקוסים, מן השחקים
המתכסים טבת כנערה
שהתפרצו אל מקלחתה.
וריח הקרעות בשר
ידבק במדרכות, במחירי דירות
מאמירים, בבהמות הנושעים
באופניהם על קו החוף,
בהולם
הנחוש של תמסורות אלחוטיות.
דמך שהיא הלבינה שוט יקשוט -
מסרתי לחורבה את הקריה הזאת
שונאת לעניים, לגלמודים,
לבעלי
החלומות.
|
If you like קודש-חול-ים, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp